תגלית מרעישה לכבוד היא"צ העעל"ט

נתגלה כת"י של תלמיד מרן זי"ע

בו מעתיק אות באות מחידושי מרן זי"ע על מסכת סוכה.

מצורף דוגמית מחידושיו על מסכת דף ב.

חידושי הלכות ממס' סוכה מאדמ"ו הרב הגאון המפו' מו"ה אלעזר נ"י אב"ד דק"ק טריטש

הועתק מכתבו אות באות

ב' ע"א תוס' ד"ה מאי שנא וכו' והא דלא פריך מ"ש

גבי הדס וכו' הנה בריש עירובין הביאו התוס' בשם הר"י מאורליינש דהקשא דהו"ל לאשמועינן ברישא הכשר מבוי שהוא בלחי וקורה, ותירץ דהתנא ניחא לי' להתחיל בהאי לישנא כמו שמתחלת מתניתין דסוכה, להכי פריך שפיר טפי בגמ' מאי שנא גבי סוכה דתני פסולה, עכ"ל.

וא"כ לכאורה לק"מ קושית התוס' דכאן, דאפשר לומר דכל עיקר קושית הש"ס שכאן הוא הואיל דחזינא דהתנא בעירובין בכוונה נקט המשנה דשם כלשון המשנה דכאן, ואפ"ה שינה ותני שם תקנתא וכאן פסולה, אבל מה ששינה כאן בלשונו נגד שאר משניות לא הוי אלים ליה כ"כ להקשות כי אין לשון כל התנאים שוה, וכבר נודע שרבי כתב המשניות כפי הלשון שמצא, עיין בהקדמת הרמב"ם לסדר זרעים.

והנראה דס"ל להתוס' דקוש' הש"ס בעירובין הוא על המשנה דשם דלמה שינה מלשון המשנה דכאן, וקושית הש"ס דכאן הוא על המשנה דכאן דלמה שינה מלשון המשנה בעירובין, ועיין בחי' הריטב"א, ולכן לא הקדימו התוס' להקשות קושיא זו בעירובין משום דשם שפיר י"ל כמש"ל דעיקר קושית הש"ס שם הוא על התנא דשם דבע"כ רצה לכוון את דבריו ע"פ לישנא דמשנה דכאן, אבל על ש"ס דכאן שפיר הקשו דהא לא ראינו להתנא דכאן דרצה לשנות כלשון המשנה דעירובין ואפ"ה מקשה דהו"ל לשנות כאן כלשון המ שנה דעירובין, ולכן הקשו שפיר.

ותלמידי הבח' המופ' ומשכיל כ"ה שלמה בן הר"ר המפו' כ"ה אברהם ישורון נ"י דאקינזראף אמר דלפמ"ש התוס' בע"ב ד"ה יש בה וכו' דלעולם צריך הרוחב לפי הגובה לפי החשבון ד' אמות לעשרים, ועיין מהרש"א שכ' דמן ז' טפחים ולמעלה חשבינן לפי חשבון ד' אמות לכ', וא"כ גם במשנה דכאן קשה אמאי נקט כ' אמה, ועיין פ"י שדקדק בזה טובא וצ"ל דגם במשנתינו נקט כ' אמה משום דניחא ליה למנקט כלישנא דעירובין וא"כ מיושב קוש' התוס' וק"ל.